הרצון לעזור לאנשים החל עוד כשהייתי בהריון עם בתי הבכורה: הייתי סטודנטית באוניברסיטה העברית וכדי להרוויח קצת כסף שמרתי על נבחנים פסיכומטרים בשעות הבוקר ולאחר מיכן המשכתי להרצאות.
זה היה בוקר של יום ראשון, אני הייתי בהריון עם בתי הבכורה בערך בחודש החמישי והייתי צריכה לעזוב את הדירה כדי להגיע בזמן להר הצופים. אבל משום מה הרגשתי שאיני יכולה להתמודד עם התפקיד הזה (שכלל הקראת ההוראות לנבחנים - כ150 איש) בלי להתאפר מעט כדי להרגיש מעט טוב יותר עם עצמי שהרי הייתי כבר "שמנה ומכוערת". התאפרתי מתוך ידיעה שאאחר לאוטובוס ואכן הוא יצא מהתחנה כשהגעתי. לאחר מספר דקות הגיע הבא אחריו כשאני חושבת כל הדרך על האיחור שלי ומה אומר על כך לממונים עלי. כשהאוטובוס הגיע לגבעה הצרפתית (גרנו אז בנווה יעקב בירושלים) ראיתי את האוטובוס שפספסתי עומד באמצע הכביש ומסביבו מספר רב של מכוניות שרותי הצלה ורכבי משטרה. הכביש היה חסום כך שאת רוב הדרך הלכתי ברגל. כשהגעתי להר הצופים, שמעתי שהיה פיגוע: מחבל עלה על האוטובוס שפספסתי, הרכיב רובה מתוך מזוודה וירה על הנוסעים באוטובוס
חמי אמר את ברכת הגומל בבית הכנסת אבל הרגשתי שזה לא מספיק.
נסענו לשליחות לחו"ל וכשחזרנו הילדה כבר הייתה בת 7. אבחנו אותה כהיפר-אקטיבית עם קשב וריכוז והמליצו לנו לתת לה ריטלין. אני סרבתי וחיפשתי אלטרנטיבות. הציעו לי לנסות רפלקסולוגיה וכך הגעתי למכון לאקולוגיה אנושית של שמואל זיידל - המורה שלי. למדתי שנתיים ל"בכיר" ואז המשכתי בקורס התמחות בטיפול בנשים במעגל הפוריות.
מאז שנת 2005 אני מתנדבת בבית החולים וולפסון בחולון בחדר לידה מעניקה טיפולים ליולדות רגע לפני רגע האמת ולעיתים אף זוכה לפגוש את הנסיך או הנסיכה הטריים. ראיתי מספר לא מועט של לידות אבל בכל פעם זה מרגש אותי מחדש.
בוולפסון התנסיתי גם בטיפול בנשים בשמירת הריון עם מגוון בעיות כגון: דלקת ריאות בזמן ההריון שהצריך אישפוז, צירים מוקדמים והריון שכבר עבר את השבוע הארבעים. בנוסף גם השתתפתי בטיפול של יולדת שנכנסה לתרדמת לאחר ניתוח קיסרי והייתה מאושפזת בטיפול נמרץ. אני שמחה לבשר שהיא חזרה אלינו ואל משפחתה.
במסגרת טיפולים בביתי טיפלתי בהצלחה במגוון בעיות: ווסת לא סדירה, פסוריאזיס, בריחת שתן, יתר לחץ דם, סוכרת (סוג 2), לחץ דם נמוך ובעיות שרירים שונות.
כל השנים הללו עבדתי בחברות הי-טק (תוכנה ואבטחת איכות) ולא חשבתי כלל על להפוך את החלום שלי לעסק. אולם, לאחר הפיטורין האחרונים התחוור לי שכדי שאוכל להתקדם הלאה בעולם ההי טק, אצטרך לוותר לחלוטין על חלומי לסייע לנשים בלידה. פשוט לא יהיה לי די זמן גם לעבוד במשרה יותר ממלאה, גם להיות רעיה, עקרת בית ואמא וגם להגשים את חלומי. בתחילת שנת 2011 התחלתי בדרכי העצמאית כדי שאהיה פנויה לסייע לך היולדת ולך האישה באשר את עם כל המצבים הגופנפשיים שאישה נתקלת בהם במהלך החיים
זה היה בוקר של יום ראשון, אני הייתי בהריון עם בתי הבכורה בערך בחודש החמישי והייתי צריכה לעזוב את הדירה כדי להגיע בזמן להר הצופים. אבל משום מה הרגשתי שאיני יכולה להתמודד עם התפקיד הזה (שכלל הקראת ההוראות לנבחנים - כ150 איש) בלי להתאפר מעט כדי להרגיש מעט טוב יותר עם עצמי שהרי הייתי כבר "שמנה ומכוערת". התאפרתי מתוך ידיעה שאאחר לאוטובוס ואכן הוא יצא מהתחנה כשהגעתי. לאחר מספר דקות הגיע הבא אחריו כשאני חושבת כל הדרך על האיחור שלי ומה אומר על כך לממונים עלי. כשהאוטובוס הגיע לגבעה הצרפתית (גרנו אז בנווה יעקב בירושלים) ראיתי את האוטובוס שפספסתי עומד באמצע הכביש ומסביבו מספר רב של מכוניות שרותי הצלה ורכבי משטרה. הכביש היה חסום כך שאת רוב הדרך הלכתי ברגל. כשהגעתי להר הצופים, שמעתי שהיה פיגוע: מחבל עלה על האוטובוס שפספסתי, הרכיב רובה מתוך מזוודה וירה על הנוסעים באוטובוס
חמי אמר את ברכת הגומל בבית הכנסת אבל הרגשתי שזה לא מספיק.
נסענו לשליחות לחו"ל וכשחזרנו הילדה כבר הייתה בת 7. אבחנו אותה כהיפר-אקטיבית עם קשב וריכוז והמליצו לנו לתת לה ריטלין. אני סרבתי וחיפשתי אלטרנטיבות. הציעו לי לנסות רפלקסולוגיה וכך הגעתי למכון לאקולוגיה אנושית של שמואל זיידל - המורה שלי. למדתי שנתיים ל"בכיר" ואז המשכתי בקורס התמחות בטיפול בנשים במעגל הפוריות.
מאז שנת 2005 אני מתנדבת בבית החולים וולפסון בחולון בחדר לידה מעניקה טיפולים ליולדות רגע לפני רגע האמת ולעיתים אף זוכה לפגוש את הנסיך או הנסיכה הטריים. ראיתי מספר לא מועט של לידות אבל בכל פעם זה מרגש אותי מחדש.
בוולפסון התנסיתי גם בטיפול בנשים בשמירת הריון עם מגוון בעיות כגון: דלקת ריאות בזמן ההריון שהצריך אישפוז, צירים מוקדמים והריון שכבר עבר את השבוע הארבעים. בנוסף גם השתתפתי בטיפול של יולדת שנכנסה לתרדמת לאחר ניתוח קיסרי והייתה מאושפזת בטיפול נמרץ. אני שמחה לבשר שהיא חזרה אלינו ואל משפחתה.
במסגרת טיפולים בביתי טיפלתי בהצלחה במגוון בעיות: ווסת לא סדירה, פסוריאזיס, בריחת שתן, יתר לחץ דם, סוכרת (סוג 2), לחץ דם נמוך ובעיות שרירים שונות.
כל השנים הללו עבדתי בחברות הי-טק (תוכנה ואבטחת איכות) ולא חשבתי כלל על להפוך את החלום שלי לעסק. אולם, לאחר הפיטורין האחרונים התחוור לי שכדי שאוכל להתקדם הלאה בעולם ההי טק, אצטרך לוותר לחלוטין על חלומי לסייע לנשים בלידה. פשוט לא יהיה לי די זמן גם לעבוד במשרה יותר ממלאה, גם להיות רעיה, עקרת בית ואמא וגם להגשים את חלומי. בתחילת שנת 2011 התחלתי בדרכי העצמאית כדי שאהיה פנויה לסייע לך היולדת ולך האישה באשר את עם כל המצבים הגופנפשיים שאישה נתקלת בהם במהלך החיים